נושאים: חגים וזמנים

הנבואה על ירושלים כתובה באופן ברור בנביא זכריה א' "לכן כה אמר ד' שבתי לירושלים ברחמים ביתי יבנה בה נאום ד'. עוד קרא לאמור כה

כתב הרמב"ם בפרק ב' מהלכות חמץ ומצה הלכה ב' מצות עשה מן התורה להשבית החמץ קודם זמן איסורו וכו' ומהי השבתה  זו האמורה בתורה שיסייר

אנו נמצאים לפני התקדש חג מתן תורה ולא חג קבלת תורה. כיון שהתורה נתנה בשוה לכל עם ישראל והקבלה היא לפי הכלי שכל אחד ואחד

בספר חסידים תשמ"ט נשאל אדם כתב ס"ת מהודר ואחד העמודים נכתב בכתב רגיל האם עדיף לקרא בס"ת כזה או להוריד ממנו העמוד ולגנוז אותו א"ז

כתב הרמב"ם פ"א מחמץ ומצה הלכה ב'. החמץ בפסח אסור בהנאה. ואיסור חמץ ואיסור שאור שבו מחמיצין אחד הוא – ע"כ. וכתב הראב"ד אמר אברהם

א. במסכת עירובין דף מ: מברכין ברכת הזמן על פסח שבועות וסוכות. לגבי ראש השנה ויוה"כ אם מברכין שהחיינו יש מחלוקת רב ושמואל ס"ל לא

תקופת האביב מסמלת את פריחת הטבע וחיותו, לאחר החורף, שמצטייר בשביתה ורגיעה לארץ ולאלפי יצוריה. קול סופות ויללת סערות, תום תקופת הכפור וקרח, מופיעה השמש

גמ' דף קי"א שמואל לטעמיה דאמר מליח כרותח כבוש כמבושל וכן בפסחים עו. וחולין צז: והגמרא לקמן קי"א: קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה

קימ"ל דבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטיל אפילו באיסור דרבנן גמ' ביצה דף ג. ומדאורייתא בטל ברוב כמו כל האיסורים. רק חכמים החמירו

בהרבה שמות נתברך חג הפסח: חג המצות, חג החירות, חג הגאולה, חג המשפחה, חג האביב וכו'. בין כל מועדי ישראל המקודשים, נתייחד מימד מיוחד של