בהרבה שמות נתברך חג הפסח: חג המצות, חג החירות, חג הגאולה, חג המשפחה, חג האביב וכו'. בין כל מועדי ישראל המקודשים, נתייחד מימד מיוחד של חשיבות לחג המצות-ראשון הוא למועדי ה', מקראי קודש. בכל החגים אנו מזכירים זכר ליציאת מצרים , כי יציאת מצרים היא יום היוולדו של עם ישראל וזקיפות קומתו מעבדות לחירות, משעבוד לגאולה.
אם חג הפסח הוא ראש לכל המועדים, הרי שליל הסדר הוא היהלום שבכתר, כיוון שליל הסדר הוא לב ליבו של חג הפסח, בו בולטת במיוחד עוצמת החג. הבה נתבונן בקדושתו של ליל הסדר: בכל המשפחות, בכל הערים ובכל העולם יושבים בליל התקדש החג סביב שולחן החג, לכולם אותו מתכון, אותה קערה המסמלת את השעבוד והגאולה, המאחדת את עם ישראל בשלוש מצות: כהן, לוי וישראל. החרוסת מסמלת את העבדות עם המרור, והזרוע והביצה את הגאולה. כי ביד חזקה הוציאנו ה' ממצרים- בכל משפחות העולם יושבים ארבעה בנים בעלי דעות ושאיפות שונות סביב שולחן אחד ולכל אחד צריך להתייחס ולהסביר בנועם והסבר פנים. כולם יושבים ושותים ארבע כוסות, ויתירה מכל-את נוסח ההגדה וכל זה במשך אלפי שנים.
האם דברים אלו לא מעוררים שאלה:הייתכן?, אמנם זו מציאות. כל מועדי ישראל הינם זכר ליציאת מצרים, אך בליל הסדר לא עוסקים בזכר ליציאת מצרים, אלא ביציאת מצרים עצמה, שחייבים אנו לספר ביציאת מצרים ולהאריך, לפרש ולהסביר לבנים את גודל הניסים-"והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים", כל מעלותיו של ליל קודש זה נחקק בפי כל ונקרא ליל הסדר. לילה שבא לעשות סדר בעולם, עד לאותה עת, למרות שחוקי הטבע פעלו את פעולתם בסדר מופלא, כפי שנקבע בתחילת יצירתם. מ"מ, בעומקם של דברים הערבוב שלט בעולם, כיוון שעדיין לא נודע מה יעוד הבריאה, ואכן עתה, בליל יציאת מצרים, עת היות ישראל לעם, הושלט הסדר האמיתי בעולם.
מעת שהוכח לכל שכני העם את כח ישראל. וכ"כ בעל "השפת אמת", נוסף לנו טעם לקראת ליל הראשון של פסח בשם ליל הסדר, כי בו התחיל לשרור בעולם הסדר האמיתי, כאשר נראה לעיני כל כי לה' הארץ ובתוכה איתן מעמדו של ישראל עם קרובו.
לפיכך, יאה לערב הראשון של יו"ט של פסח השם: "ליל הסדר", כיוון שבלילה זה חייבים לספר בסיפור יציאת מצרים. ומבארים את המעבר של עם ישראל ממסגרת הטבע למסגרת הנס בלילה זה, שעל ידי סיפור יציאת מצרים הננו מתחזקים באמונה, ועל ידי זה גופא אנו עושים צעד לקראת הכניסה למסגרת הניסים. ולא בכדי תקנו לנו רבותינו בנוסח ההגדה:"שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילינו מידם"- קיום עם ישראל באחדותו. וזה הרמז שכל ארבעת הבנים יושבים סביב שולחן אחד, כי אחים אנו לצרה וגם לגאולה.
אנו תפילה, לבורא עולם, שיאציל ברכתו על העם היושב בציון לרגל שנת השישים, שוד ושבר לא ישמע בגבולנו, ויתקיים בנו מאמר חז"ל:" בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל".