לשאלת רבים בדבר הפיכת עזרת נשים בביהכנ"ס הגדול לבניין ציבורי האם מותר לפי ההלכה:
איתא במסכת מגילה כ"ח: אמר רב אשי בתי כנסיות דבבל על תנאי עשויות ולא נוהגין בהם קלות ראש. ואיתא בר"ן בשם רמב"ן שם ומובא בב"י ס"ק קנ"א וט"ז ס"ק א' ופירוש על תנאי הם עשויות שאם הוצרכו אנשי העיר להאכיל שם עניים או להשכיבם, מותר. והו"ה כל צרכי עניים לפי שעה. וכדאמרינן בפסחים ק"א. לגבי קידוש בביהכנ"ס עבור עניים דאוכלים ושותים בביהכנ"ס וכו'. וכתב בפמ"ג בא"א ס"ק א'. שכמה גדול עונש המדבר בביהכנ"ס והביא דברי הזוה"ק וכתב להתיר שחיטת כפרות בחצר שלפני ביהכנ"ס אבל בעזרת נשים אסור דיש בה קדושה ע"ש. ועל מה שאמרה הגמרא בתי כנסת שבבל על תנאי, כתב הרמב"ן היינו שימוש לפי שעה ולא לדור שמה באופן קבוע ובמג"א כתב בס"ק ד' דאפי' לצורך ביהכנ"ס אסור לישון שם. וכבר כתבנו באריכות על קדושת ביהכנ"ס שלדעת כמה פוסקים קדושתו מהתורה, כפי שכתב הרמב"ם פי"א מתפילה ודעת היראים אפי' בחורבנו יש בו קדושה דאורייתא. וכן דעת המרדכי במסכת מגילה פרק בני העיר ולנתוץ בכותל ביהכנ"ס בשביל לשים מדף להניח סידור ועיין בביאור הלכה שהאריך בזה בס' קנ"ב ודעת האור החיים הקדוש פרשת ראה איסור ניתוץ אבן מביהכנ"ס דאורייתא ועיין מג"א בס' קנ"ב בשם מהר"ם.
ולענין אם יש קדושה בעזרת נשים דנו המפרשים באריכות אם מותר לסתור כותל ומחיצה בעזרת נשים ולפי כמה פוסקים הוי דאורייתא, כמו שביארנו באריכות במאמר קדושת ביהכנ"ס ובדין נתיצה לצורך תיקון ולא קלקול נחלקו הט"ז ואליה רבה אודות אותם שעושים גומה בכותל כדי לשים מדף להחזיק סידור. דעת הט"ז בס' קנ"א אסור דהוי נתיצה שלא ע"מ לתקן ודעת האליה רבה ס' קנ"ה ס"ק ז' שמותר כיון דלא הוי דרך השחתה. והוכיח מהרמב"ם פ"ו מהלכות יסודי התורה שדווקא שעושה דרך השחתה אסור,ע"ש. וכן מפורש בדברי הרא"ם פרשת ראה והרב יעבץ בס' מור וקציעה ס' קנ"א תמה על הט"ז וכתב עליו שהפריז על המידה בזה כי פשוט שמותר, שהוא סותר ע"מ לבנות ומ"מ טוב להזהר היות והדבר יצא מפיו של אותו צדיק. ובשו"ת כוכב מיעקב ס' ע"ד כתב להתיר לפתוח חלונות כקיר ביהכנ"ס לעשות חלונות לעזרת נשים, כדי שישמעו היטב קריאת התורה ותפילת הש"צ וכתב דזה תלוי במחלוקת הט"ז ואליה רבה והעלה כיון דאליה רבה פליג על הט"ז והביא ראי' לדבריו וכ"כ בשו"ת אר"ה דבי עלמאי שהאריך להתיר והעלה דהדבר שרי ואין בו חשש איסור כלל, ע"ש.
וכ"כ באור שמח פ"ה מהלכות מזוזה הלכה א' ד"ה ועוד. וכ"כ בשו"ת מהר"ש ח"ג ס"ס פ"ח שדן באריכות אם מותר להפוך חדר שהתפללו בו לפעמים תפילת מוסף וקריאת התורה וכעת רוצים לסתרו ולעשות עזרת נשים, אי שרי משום הורדת קדושה ואם אין בזה איסור נתיצה, ושם דן אם ביהכנ"ס הוי תשמישי קדושה או תשמישי מצוה. דדעת הרמב"ם הוי תשמישי מצוה והמקור ממה דאמרה הגמרא במגילה בני העיר שמכרו בית כנסת צריכים להעלות בדמים. ומשמע דמכירה חלה ויוצא ביהכנ"ס לחולין וקדושתו חלה על המעות וקאמר בגמרא לא שנו אלא שמכרו בלי ז' טובי העיר. אבל מכרו בז' טובי העיר במעמד אנשי העיר יצא לחולין. ובעי שם בגמ' במתנה מאי חד אמר כזביני. וכתב הרמב"ן במתנה היינו שנתן בלי ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר והגמרא לא פשטא. והקשה הרמב"ן הרי קדושת הגוף אין לה פדיון וא"כ איך מועילה המכירה להפקיע קדושתו, ועוד שאף אם הקדושה חלה על המעות מנין שיכולים להפקיע קדושת המעות. ומכח זה העלה הרמב"ן דביהכנ"ס לא הוי רק תשמישי מצווה ולכן יש בכחם של ז' טובי העיר להעבירו מתשמישי המצוה. ושם דן באיסור נתיצה ופתיחת חלונות והביא דעת הט"ז דכל נתיצה שמותר רק אם אח"כ ממלא החלק שנפרץ. אבל האליה רבה הוכיח דרק דרך השחתה אסור אבל כל שלא צריך תיקון מותר. ומחלוקת זו מצאנו לענין מחיקת השם ע"מ לתקן. דדעת הראם מחיקת השם ע"מ לתקן אסור אבל נתיצה ע"מ לתקן מותר-הרי דמחלק בין מחיקת ה' לנתיצת אבן מבית הכנסת. והקשה הפמ"ג למה יש לחלק כן הרי שני האיסורים לומדים מהפסוק ד"לא תעשה כן לה' אלוקיכם" ולמה במחיקה אסור ובנתיצה מותר ע"מ לתקן. ודעת מהר"י אלכסנדרי דכל מחיקה ע"מ לתקן מותר, וראיה ממזבח דבית חשמונאי שנתצו המזבח וחזרו ובנו אותו. והב"י דחה דאין ראיה ממזבח דשם מקומו מכוון ובש"ת ח"ס: רס"ד הוכיח שיריעה של ספר תורה שנפל בה דרא דמקרקעין ותופרין וכתב הח"ס ליישב דברי הראם דממשכן מצאנו דסתירה לצורך בניה מותר שהיו מקימין ופורקין המשכן. משא"כ כתיבת השם בכל אופן אסור אפילו ע"מ לתקן, דלא מצאנו היתר בזה. וסיים הח"ס דגם בכתיבת השם מצאנו שהותר מכללו ע"י מחיקת השם בסוטרי, ע"ש. וכתב ליישב קושיית הפמ"ג דיש לחלק בין מחיקת ה' לנתיצת מזבח שכתבו אחרונים דבנתיצת מזבח האיסור במזבח והתיקון במזבח לכן שרי. אבל בשם המחיקה בשם והתיקון בספר תורה ולכן אסור. וכמו שכתב הטורי אבן חגיגה מתי עשה דחה לא תעשה, דוקא אם העשה ולא תעשה הם בדבר אחד. כמו מזבח האיסור בנתיצת מזבח והתיקון במזבח עשה של בנין ביהמ"ק, משא"כ במחיקת השם האיסור במחיקה והמצוה בדבר אחר תיקון הספר, בזה לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה, ע"ש. והעלה דכל נתיצה לצורך שהוא תיקון שרי. והכא נמי קדושת עזרת נשים קדושתה קלה הוי לצורך תיקון. משמע דעזרת נשים יש בה קדושה, ע"ש. וכ"כ בשו"ע חסד לאברהם תאומים קמ"א ח"א או"ח סי' י"ח. וכ"כ במשנת שכיר סי' י"ב.
ובשו"ת חלוקת יעקב או"ח בסימן ל"ט ד"ה אמנם דן לעניין לעשות דירה לשמש על גבי פרוזדור בית הכנסת ודן בקדושת עזרת נשים ושם הביא דברי הבית שלמה ס' כ"ח באמצע התשובה דיש סוברים דמותר להפוך ביהכנ"ס לעזרת נשים כיון שיש פוסקים דס"ל דקדושה אחת להם, ע"ש. וכ"כ בשו"ת שואל ומשיב ח"ב ס' כ"ב דגם עזרת נשים יש בה קדושה דנשים חייבות בתפילה ובשמיעת פרשת זכור ופרה לכן עזרת נשים יש בה קדושה. ויש להביא ראיה דיש לקדושה בעזרת נשים דמצאנו במשנה כלים פ"א משנה ח' עזרת נשים מקודשת ממנה וכו' עזרת ישראל מקודשת ממנה הרי דיש קדושה בעזרת נשים פחות מעזרת ישראל אבל קדושה מיהא איתא.
ובשו"ת מנחת יצחק ח"ז ס' ח' דן בנושא ביהכנ"ס שמתפללין בו וכעת צר מהכיל ורוצים להרחיבו ע"י שיפרצו עזרת נשים ויספחוה לביהכנ"ס ולנשים יבנו באויר ביהכנ"ס עזרה שתשקיף על ביהכנ"ס ונמצא שהעזרה בתוך אויר ביהכנ"ס אם מותר. והעלה בד"ה וכ"ז אף דאם נחליט דיש קדושה באויר ביהכנ"ס יותר מגגין ואם יש קדושה באויר בית הכנסת הרי קדושתיה יותר מעזרת נשים וממילא הוי הורדה מקדושת בית הכנסת לקדושה קלה לעזרת נשים. ומסיים כיוון דיש פוסקים דס"ל דגם עזרת נשים יש בה קדושת ביהכנ"ס כמו שכתב הרא"ש במגילה כ"ח וכן בתשובת בית שלמה ס' כ"א ובית יצחק ושו"ת שו"מ קמ"א כ"א ושו"ת אברהם ס' כ' ועוד, דהוכיח דקדושת עזרת נשים היא קדושה קלה ויש סוברים דדינה כמו ביהכנ"ס. ובסוף התשובה העלה דאם רוצים לבנות עזרת נשים באויר ביהכנ"ס יש למכור חלל הצריך לעזרת נשים ובכה"ג שרי לכו"ע. ובשו"ת ויען יוסף או"ח ס' ס' ד"ה והנה הביא דעת הדברי חיים ח"ב או"ח סי' י"ג שדן בנתיצת עזרת גברים לצורך עזרת נשים דקדושתו קלה מדין איסור נתיצה ליתא אבל מדין הורדת קדושה יש וע"ז מהני תנאי.
ובשו"ת מנחת שלמה תנינא ב. ג' העלה בפשטות שכל שעשו עזרת נשים באויר ביהכנ"ס לכו"ע דינו כדין ביהכנ"ס וחמיר טפי מעזרת נשים. ושם דן בדברי הרמב"ן והר"ן גמ' מגילה כ"ו. דקדושת ביהכנ"ס דמיא לסוכה ומשום זה מהני למכור ע"י ז' טובי העיר. ובסוכה מפורש מותר לשטוח בגד בסכך הסוכה, הרי דעליות לא קדשו אך כיון דמצאנו שבהיכל קדשו עליות לכן גם בביהכנ"ס דינא הכי. ושם דן באויר ביהכנ"ס האם התקדש מכח קרקע ביכנ"ס או משום אויר שהוא קדוש מצד עצמו, ונפקא מינה לעניין אם יש מחיצה המפסיקה את האויר אם יש קדושה למעלה. ושם הביא דברי הגאון ר' ראובן בענגריס ז"ל בספר לפלוגות ראובן ס' א' שכתב שדין קדושת אויר חל רק בתוך המחיצות כמו גבי קניין ולא למעלה. ולפ"ז עזרת נשים שהיא בתוך ביהכנ"ס ולמעלה מחיצות אין בה קדושת ביהכנ"ס, ודחה דבריו דנימא דאסור בכל אופן, דילפינן משבת דר"ה עולה על הרקיע דלגבי קניין בעינן ארבע אמות בשביל אינטורי והא לא מינטר אלא בתוך מחיצות, משא"כ גבי שבת עולה עד הרקיע ואפי' בעמוד שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה דאין כאן מחיצות אמרינן גוד אסיק מחיצתא אע"ג דמחיצות לא ניכרות. ולכן קשה למה לא יכולים לקדש הגגין שיש יותר סברא לדמות לשבת יותר מאשר לדמות לקניינים.
והעלה שזה דומה למחיצות בשבת ואויר קדוש עד לרקיע אע"פ שאין מחיצות דאוויר קדוש לא מכח מחיצות דא"כ כשנפלו מחיצות תתבטל קדושתם אלא ע"כ אויר קדוש מצד עצמו, ומה שגגין לא קדשי כך היה תנאי בי"ד דלא קדשו אלא מה שבפנים המחיצות. ולפי זה יש לדמות קדושת ביהכנ"ס לקדושת ההיכל ובאופן שבנו תחילה ביהכנ"ס ואח"כ מיעטו האויר לבנות עזרת נשים דבכה"ג אפשר דשפיר יש על זה קדושת ביהכנ"ס דחמיר טפי מעזרת נשים, דכל דבר שבתוך שיעור הגובה שהוקדש לביהכנ"ס שפיר דומה לעליות ההיכל ואסור למעט מאויר ביהכנ"ס לעזרת נשים שקדושתה קלה.
ובשו"ת דבר יציב חלק או"ח ס' רפ"ח ד"ה אך דן בדברי מר זקנו בעל הדברי חיים מצאנז ח"ב ס' י"ד דקודשת ביהכנ"ס דאנשים גדולה מנשים שאינן חייבות בתקיעת שופר, הלל ולולב ומקרא מגילה לכמה פוסקים וכן נר חנוכה. והביא שם דבר מהר"י ענגיל כלל ט' שחקר בדין קריאת התורה האם המצווה הקריאה או השמיעה, ולעניין ארבע פרשיות היה מקום לחייב הנשים ולומר שהעזרה קדושה מחמת כך ע"ז כתב מר זקני לרבותא דאף ארבע פרשיות נשים פטורות מקריאה,ע"ש. ומ"מ בתשובה רפ"ט ד"ה אחדשת"ב העלה דדווקא יש קדושה בעזרת נשים כיון שצריכות להתקבץ לשמוע הקריאה מ"מ קדושתה לא כקדושת ביהכנ"ס דקדושת עזרת אנשים חמירא טפי, דקריאה עדיף משמיעה, ע"ש.
ובשו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' י"א ד"ה אולם העלה דעזרת נשים קדושתה קלה מעזרת אנשים ושם הביא דעת החכמת אדם דכתב דעזרת נשים אין בה שום קדושה. וסיים שמסקנת האחרונים דעזרת נשים יש בה קדושה, אבל רוב הפוסקים מודים דקדושתה לא כקדושת ביהכנ"ס. ומה שכתב בעל ערוך השולחן דעזרת נשים יש בה קדושה מפני שהנשים מתפללות שם, וכתב בדברי חיים ח"ב או"ח סי' י"ב דאין דומה עזרת נשים לעזרת גברים שיש שם הרבה דברי קדושה שקובעים דווקא בעזרת אנשים ולא גברים כגון תקיעת שופר ונשים פטורות מתקיעת שופר. וכ"כ מהש"ק בס' האלף לך שלמה חאו"ח ס' ע"ו. דלהפוך עזרת גברים ולעשות ממנה עזרת נשים הוי הורדה בקדושה דאנשים פורסים על שמע ואומרים קדושה וברכו ותפילה בקול רם ונשים פטורות מק"ש וקריאת התורה. ועי' שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ט ס' ח' ובשבט הלוי ח"ט ס' כ' ד"ה בענין הלומדים בעזרת נשים בשעה שהציבור מתפללים, אכתוב בקצרה בלי עיון דהנה לעניין קדושת עזרת נשים בעצם יש ויכוח בין גדולי האחרונים כידוע ורובם סוברים דהוא דרגא פחותה של קדושת ביהכנ"ס אשר ידוע שיש מחלוקת אם קדושתה מדאורייתא או דרבנן. וגם הארכתי בענין בכמה תשובות. ועיין בתשובת בית שלמה או"ח ס' כ"ח ומהרש"ם ח"א ואכמ"ל. והתשובה באריכות ח"א בס' ל"ה דהתיר לבנות עזרת נשים באויר ביהכנ"ס והביא דברי השו"מ דס"ל כן, ע"ש.
ויש להוכיח דעזרת נשים יש בה קדושה ממה שכתב הרמ"א ס' פ"ח ס' שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראיתה להכנס לביהכנ"ס או להתפלל או להזכיר את השם (הג' מיימון), ויש אומרים שמותרת בכל וכן עיקר אבל המנהג כסברא ראשונה, ועיין שם במג"א שתמה על הרמ"א היות ונשים בבהמ"ז י"א דאורייתא איך יפקיעו עצמם מחיוב דאורייתא עי' מנהג שאין לו יסוד וכ"כ מר"ן בב"י ס"ס פ"ח הביא דדברי הג' מיימון שנשים נהגו שלא להכנס לביהכנ"ס בימי נדתן. וכתב ע"ז מר"ן הב"י דנשים דידן לא נהגו להחמיר שלא להכנס לביהכנ"ס בימי נדתן. וכ"כ רבינו ירוחם דהוא מנהג בטעות וצריך למחות בידן.
והדברים הובאו באור זרוע ח"א ס' ש"ס כתב יש נשים שנוהגות להמנע מלהכנס לביהכנ"ס ומלנגוע בספר קדוש בימי טומאתן וחומרא בעלמא הוא. ובספר האגור אלף ושפ"ח כתב בשם ספר המקצועות אשה לא תכנס לביהכנ"ס בימי נדותה עד ימי ספירת ז' נקיים. שנאמר "בכל קודש לא תיגע ואל המקדש לא תבוא" וכו'. ולא עוד שאם שמעה ברכה, לא תענה אחריה אמן, שאסור לה. ובשערי דורא כתב שאסור לנדה להזכיר ה' אפילו בימי לבונה וכ"כ רב צמח גאון. וכ"כ בס' הרוקח ס' ש"ז דנשים בעוד שרואות, נהגו שלא לילך לביהכנ"ס ואין בזה איסור וכו'. ומ"מ דעת הרבה פוסקים דהיות ודברי תורה לא מקבלים טומאה וכן איתא בברכות כ"ו. נדה חייבת בברכות ותפילה ובברכות כ"ז. אשה נדה קוצה לה חלתה והרי שם מברכת והיות והראשונים דנים בזה אם מותר לה או לא אסור ומי שמתיר מחמת שדברי תורה לא מקבלים טומאה, משמע דעזרת נשים יש בה קדושה דאי אין בה קדושה מאי טעמא נהגו לא ללכת.
ובפרט לפי ספר המקצועות, דסמך לה אקרא "בכל קודש לא תיגע ואל המקדש לא תבוא", אלא ודאי שעזרת נשים יש בה קדושה, רק המחלוקת אם קדושתה כמו קדושת ביהכנ"ס או קדושה קלה מביהכנ"ס כיון דהרבה מצוות לא מקיימים בעזרת נשים כגון תקיעת שופר, הלל, נטילת לולב, מקרא מגילה ועוד. ומ"מ בעזרת נשים שקבעוה באויר ביהכנ"ס קדושתה גדולה מקדושת עזרת נשים. וי"א דדינה כביהכנ"ס דגברים כיון דאויר בחלל ביהכנ"ס חד הוא. ולכן אסור לנתוץ בקירות עזרת נשים שבנויה באויר ביהכנ"ס וכל שכן להפוך המקום הקדוש לתשמיש של חולין, דהוי הורדה מקדושה, אבל לעשות מעזרת נשים תלמוד תורה שמעלתו יותר קדושה מביהכנ"ס-שרי, דמעלין בקודש ולא מורידין. וה' יאיר עינינו בתורתו.