אם חייב בנק שמנהליו שומרי תורה לסגור את מכשיר הבנקט מכניסת השבת עד צאתה. יבואר אם פעולת המכשיר מתייחסת לבעלים, ובגדר ״לפני עיוור״ כשיש בנקים אחרים הפתוחים בשבת, במחלוקת המשנה למלך והפני משה. והעלה שיש לחייב את הבנק לסגור את המכשיר בכניסת השבת.
יש לדון אם חייב בנק שמנהליו שומרי תורה ומצוות לסגור את הבנקט מכניסת שבת עד צאתה כדי שלא לאפשר ללקוחות שאינם שומרים שבת למשוך ולעשות פעולות אסורות בשבת או כיוון שיש בנקים שהבנקומט שלהם פועל בשבת ויכולים למשוך משם אין בזה איסור לפני עיוור לא תתן מכשול.
פעולה הנעשית מאליה בשבת
ראשית, יש לדון בפעולה שנעשית ע"י הבנקט האם היא מחייבת את הבעלים והם והם שותפים לחילול שבת או לא. במסכת שבת יז. נחלקו ב"ש וב"ה אם אדם מצווה על שביתת כלים וקימ"ל כבית הלל שאדם לא מצווה על שביתת כלים וההבדל בין שבת לשביעית דשביעית התורה הקפידה שהארץ תשבות וכל פעולה שאדם עושה בקרקע ישראל אפילו על ידי גוי אסורה כיוון שקרקע ישראל לא שובתת. משא"כ בשבת הציווי הוא על גוף האדם וכל שהגוף שובת התקיימה מצות התורה ולכן אדם לא מצווה על שביתת כלים.
והדברים ברורים בח"ס או"ח סי' פ"ד וז"ל ומאז כתבתי בחידושי וכן הוא מוסכם בדעתי בלי ספק דלענין מנוחת שבת לא שייך שיהיה שלוחו כמותו דהתורה הקפידה על מנוחת גופו של ישראל ולא אגוף המלאכה והסברתי את זה בטוב ולא אאריך עתה. ובבית מאיר מחזק סברא זו מהא דחזינן שמותר להעמיד קדירה על האש בערב שבת שתתבשל בשבת מדין תורה הרי דהמלאכה מצד עצמה אינה עבירה אלא העיקר היא מנוחת האדם ע"ש. וכ"כ הנמוק"י בבא קמא כג.
דהקשה למ"ד אשי משום חיציו איך מותר להדליק נר בערב שבת והוא הולך ודולק בשבת הרי זה כחץ ההולך ומזיק מכחו ואיך מותר להדליק נר בע"ש כשדולק בשבת. ותירץ דהקפדה של התורה דהאדם ינוח בשבת וכשהדליק בע"ש גמר מלאכתו ועי' בנתיבות המשפט ס' שמ"ה ס"ק ד' ולכן בהשארת הבנקט פתוח ופועל אין שום איסור מהתורה על מנהלי הבנק כיון שהם שובתים בשבת.
לפני עיוור – כשאחרים מכשילים
אמנם יש לדון מדין לפני עור לא תתן מכשול שעצם העובדא שמשאיר המכשיר פתוח אנשים נכשלים. ויסוד האיסור קימ"ל בגמ' עז דף ז' דוקא בקאי בתרי עברי דנהרא דבלעדי זה לא היה מגיע לאיסור כגון נזיר בתרי עברי דנהרא אבל אם יכול להגיע לאיסור בכחות עצמו לא שייך לפני עור. וכן בנידון דידן יש להסתפק האם עצם הנחת הבנקט פועל בשבת כבר יש דין של לפני עור או רק אם עשו בו שימוש וביד מלאכי הסתפק בזה באופן דאדם הושיט איסור לשני ולא אכל האם עצם הנתינה היא איסור או האיסור הוא המכשול וכל שלא נכשל אין כאן לפני עור ויש שהוכיחו מהגמ' במ דף עה:
דאמרה הגמ' מי שיש לו כסף ומלוה אותם בלי עדים עובר על לפני עור ופי' רש"י שמא הלוה יכפור ומשמע אע"פ שעכשיו לא ברור שהלוה יכפור עצם הנתינה בלי עדים הוי מכשול. וכן מוכח מגמ' עז. דלא מוכרים להם בהמה ולא קונים מהם ובגמ' בשלמא למכור בהמה שמא ישחט לע"ז אלא לקנות מהם ולתת להם מעות איזה איסור יש ותירצה הגמ' דמזמין לו מעות שעל ידם קונה לע"ז. הרי אע"פ שלא ברור ג"כ יש איסור וכן בנדרים סב. רב אשי זבין אבא (יער) לבי נורא א"ל
רבינא לרב אשי הא איכא לפני עור לא תתן מכשול א"ל רוב עצים להסקה נינהו ופירש הרא"ש לפני עור רבינא סבר שאסור שיעשו מהם צלמים. ומשמע אפי' שיש ספק ולא ברור אם יעבור הנכרי ויעשה ע"ז מ"מ יש איסור על כך. אילולי שהולכים אחר הרוב ולכן רב אשי מכר היער דאזיל בתר רובא.
ובפתח הדביר ח"ג ס' ש"ז אות ג' הביא דברי היד מלאכי הנ"ל ודברי מהר"א ששון ס' קס"ב דאיסור רבית הוא בתחילת ההלוואה עובר הלוה על הלאו אע"פ שעוד לא שילם והוכיח מגמ' סנהדרין סד דדרשה הגמ' ומזרעך לא תתן להעביר למולך יכול אם נתן ולא העביר יתחייב ת"ל להעביר משמע שאם לא היה כתוב להעביר כל שנתן ולא העביר חייב וכתב בשדי חמד ערך ולפני עור לא תתן מכשול דכן דעת מהרי"פ בספרו מלך וחיים דף ט.
וכן דעת החתם סופר. אמנם בקונטרס יגדיל תורה קונטרס ח' סי' ק"א האריך בדברי היד מלאכי והעלה דדמי למי שרצה להעלות בשר איסור ועלה לו בשר טלה דפקע האיסור. ויש לדחות דרבי עקיבא היה בוכה על זה דבעי כפרה. ובשדי חמד העלה דהדבר שנוי במחלוקת.
ובנידון דידן דבנק משאיר הבנקט פתוח. ועוד בנקים אחרים ג"כ משאירים פתוחים ולא ישמעו לנו. האם גם באופן כזה יש איסור לפני עור. דדבר זה שנוי במחלוקת דאמרה הגמ' בחגיגה דף יג. אין מוסרין דברי תורה לעכו"ם והקשה רב אלחנן תיפוק ליה שגוי שלמד תורה חייב מיתה והמלמו עובר בלפני עור לא תתן מכשול. וכי תימא בשבע מצוות דידיה הרי איכא מצוה וכתבו התוס' דאיירי שיש גוי אחר שרוצה ללמדו תורה דאין בזה איסור לפני עור וזה כפי שאמרה הגמ' עז דלפני עור רק בתרי עברי דנה הא אבל כל שיכול להשיג האיסור אין לפני עור.
וכתב המל"מ פ"ד מהלכות מלוה הלכה ב' שאסור למלוה להלוות בריבית דרבנן אפי' אם הלוה היה מוצא אדם ממי ללות בריבית והוכיח מהתוס' הנ"ל דכתבו כגון שיש גוי שמוכן ללמדו למה לא העמיד כגון שיש ישראל שמוכן ללמדו משמע דוקא גוי אבל ישראל אסור. אמנם הרב פני משה חולק וס"ל שכל שיכול להשיג האיסור אפי' מישראל מותר ולכן מותר למלוה להלוות בריבית דרבנן כל שהלוה יכול להשיג את ההלוואה מאחר בריבית. והגם שמחלוקת זו היא תליא באשלי רברבי כפי שהביא הרב שדי חמד בכלל כ"ו אות ט' וטעמו של המל"מ דאוסר כיון דמוקימינן כל ישראל בחזקת כשרות ולא יעבור על איסור.
ובמשנה למלך כתב ב' טעמים לאסור חדא כיון שגם הישראלי השני יעבר על לפני עור לכן לא נפקע האיסור. ופרמ"ג הביא דברי המל"מ וקילס אותם מ"מ הכנה"ג יו"ד ס' קנ"ט הביא דעת פני משה והוכיח שכן מוכח מקדושין נו. וכתב סופר יו"ד פ"ג הסכים לדעת הפני משה וכ"כ המחנה חיים או"ח ח"ב ס' י"ח והר"ח אלפנדרי זצ"ל וקרית ספר על הרמב"ם כולם חזיקו בדברי הפני משה ומכח זה כתבו האחרונים להתיר להניח מכונה אוטומטית שע"י מטבעות לקבלת משקה או קפה במקום שרוב גויים כל שאין שם ישראל רשום על המכונה וכ"כ בגבעת לבונה או"ח ס' כ"ח, מנחת יצחק ח"ג ס' ל"ד דטוב שיתנה שאינו רוצה לזכות בכסף ושמקנה לפני שבת
וכ"כ בשו"ת אבני צדק ס' ל"ד ומ"מ כל מחלוקת המל"מ והפני משה כשיש עוד יהודי שמוכן לספק האיסור. אבל כל שיש נכרי לכו"ע שרי. כיון דהרוצה לעבור על האיסור יכול למצא אצל נכרי וישראל בכלל אינו בגדר לפני עור לא תתן מכשול כדמוכח מהתוס' חגיגה יג. וכן דעת התוס' קדושין נו. ד"ה אבל דהקשו על רש"י דמאי לפני עור איכא דהרי אם לא יקח ממנו יקח מאחר. ולא שייך לפני עור אלא בקאי בתרי עבדי דנהרא כדאמר בע"ז דף ו:
אולם המקנה שם כתב לישב דעת רש"י שדוקא אם יוכל ליטול החפץ מעצמו בזה אין לפני עור אבל אם יצטרך לקנות אפי' שיכול לקנות מאחר יש לפני עור ועי' בית שלמה משיקלא או"ח ס' ל"ח ותורת חסד מלובלין או"ח ס' ה' אותיה ובחבלים בנעימים ח"א דף מ"ז.
מסייע לדבר עבירה
וכן דנו האחרונים אם מותר לרבנות מקומית לתת הכשר לחנות שמוכרת בשר בשבוע שחל בו ט' באב כיון שיש חנויות שמוכרות וכן אם לא תתיר לו יקנו בשר איסור ומר"ן החיד"א בברכי יוסף חו"מ ס' ט' העלה כדעת המל"מ וכ"כ המנ"ח במצוה רל"ב אמנם כמה פוסקים הוכיחו כדעת הפני משה והרב בעל לב שומע מערכת ל' אות מ"ג הוכיח מהריטב"א ב"מ דף י. כדעת הפני משה הנ"ל דמותר ועוד הרבה פוסקים ס"ל כדעת הפני משה.
וא"כ באופן דיש חנות שמוכרת בשר בתשעת הימים ואדם שנמצא בשכונה שיש לו אנשים קבועים ואם יסגור עלול להפסיד קליינטים באופן כזה יש לסמוך על הפני משה ואין בזה איסור לפני עור. וכ"כ בספר יחוה דעת ח"ג ס' ל"ח לראשל"צ גאון עוזינו הרה"ג הרב עובדיה יוסף שליט"א דבאופן דהאיסור הוא מדרבנן אין בזה לפני עור וכל שיכול להשיג במקום אחר אין דין לפני עוור וכ"כ הגאון ר' יהודה עייאש בבית יהודה יו"ד ס' ע"ב וכ"כ ר' יצחק טייב ז"ל בספרו ערך השולחן חו"מ סי' ל"ד והעלו להתיר כל שיכול לקחת מאחר ע"ש.
וכן נמי יש מחלוקת רופא מרדים שהרופא רוצה לבצע לה הפלה שלא ע"פ ההלכה והטיל על רופא מרדים להרדים האשה שעומדת לבצע הפלה אם הרופא המרדים לא יעשה ההרדמה יבצע את זה מרדים נכרי בזה שרי לכו"ע. אבל אם הוא לא יעשה יעשה רופא ישראלי אחר בזה תלוי במחלוקת המל"מ והפני משה דכל שיש מי שיעשה האיסור אם קיים האיסור של לפני עור. ובתורת חסד מלובלין ס' ה' דן על מסעדות המספקות אוכל תמורת תשלום לאנשים שלא נוטלים ידיים אם יש כאן לפני עור והביא את הרמ"א בס' קס"ג דאסור לתת אוכל למי שיודע שלא נטל ידים והמקור מגמ' חולין קו:
לא יתן פרוסה לשמש אלא א"כ יודע שנטל ידיו וכ"כ תלמידי רבינו יונה בברכות סוף פרק אלו דברים. והטעם משום לפני עור. ומגמ' זו הוכיח הרב יד מלאכי שגם באיסור דרבנן יש לפני עור. ולכן קשה אין נוהגים היום במסעדות ובתי מלון להגיש אוכל לאנשים שיודעים שלא יטללו ידיהם וכבר עמד על זה בתורת חסד ס' ה' והעלה דכל שמשלם כבר הסתלק המוכר שלא נאמר דין זה רק בנותן מתנה אבל במשלם לא והטעם שיכול להשיג במקום אחר.
וכן דנו האחרונים באולמות ומלונות המגישים אוכל לאנשים שיודעים בהם שלא יטלו ידיים אי שרי וע"ז כתב הרא"ה מרגלית בס' כ"ג וקלסיה הרב בית שלמה או"ח ס' ל"ה שכל שקונים בכסף מלא כבר יצא מרשות וכ"כ בתורת חסד מלובלין ס' ה' ושדה חמד מערכת ו' אות י"ט ומהרש"ם חלק ו' סימן י"ח. וכן דנו האחרונים אם אדם יש לו חנות בגדים אם יכול למכור בגדים בלי שרוולים אם יש בזה לאו של לפני עור ושם דנו במחלוקת המל"מ עם הרב פני משה וכן אם יש גוי בעיר שמוכר בגדים כאלה והעלה דכיון דגם נשים צנועות לובשות את הבגדים על חולצה עם שרוול אין מקום לאסור.
וכ"כ הריטב"א ב"מ סג. דכל שיש ספק אם יגיע לידי איסור אין בזה איסור לפני עור. וכ"כ כנה"ג או"ח בהגהות על מרן הכסף משנה הלכות רוצח וכ"כ הרדב"ז דכל איסור לפני עור רק בודאי איסור ולא בספק איסור וכן מוכח בשביעית ה"ה דכל דבר שיש צד היתר מותר למכור לחשוד וכן עובדא דרב אשי מכר יער דרוב עצים להסקה וכ"כ בעין יצחק או"ח סי' י"ג.
ויש לחלק דמחלוקת המל"מ והפני משה היינו בעושה פעולה בידיים לכן יש מקום לאסור כגון מגיש אוכל דעושה בידים וכן מלמד תורה לנכרי אבל כאן משאיר בנקט פתוח בלי שום עשיה בידיים וזה דומה למניח אוטומט בחוץ וקולטת בשבת דכל הטעם שמא שם ישראל על המכונה אבל אם לא מצוין שרי וכן במקום של רוב עכו"ם וכאן נמי אפי' יניח פתוח לא ברור שיפעל בשבת דהרי הבנקים הסגורים ביום ששי משעה שתים עשרה עד יום א' וע"ש מותר להשתמש במכשיר ומוצאי שבת מותר ולא מוכח שיפעל בשבת.
בנקט פתוח בשבת
ולכן יש לדון אם לאסור על הבנק להשאיר בנקט פתוח בע"ש שמא ישתמשו בשבת ומצאנו בזה דעת האחרונים בהא דאמרה הגמ' דאם בעל הבית חסם את הפועל שלא יאכל עובר בלאו וקשה למה לא נבקש מהפועל לוותר על זכויותיו כדי שבעל הבית לא יעבור על לאו של לא תחסור ותירץ מהר"י דסקין ז"ל בתשובותיו בקונטרס אחרון ס' קמ"ג דפועל לא חייב לוותר על זכויותיו והו"ה כאן הבנק לא חייב לוותר על זכויותיו לנעול הבנקט ביום שישי אחרי הצהרים ומוצאי שבת כדי שאנשים לא יכשלו בשבת.
ויש מקום לומר כיון דמי חשוד ללכת לבנק להוציא כספים בשבת היינו אדם שרומס שבת ברגל גסה האם אנו חייבים גם לדאוג לו. מצאנו בזה במשנה מעשר שני פ"ה משנה א' מי שיש לו כרם רבעי או פירות ערלה היה מציין אותו כדי שאנשים לא יכשלו רשב"ג אומר דוקא בשנת שביעית שפירות הפקר ויש גישה לכל אחד מדין הפקר בזה הוא מציין אותם כדי להרחיק אותם מעבירה משא"כ בשאר ימות השנה דאסור לו לגשת לשדה חבירו הלעיטהו לרשע וימות ונפסקה הלכה כרשב"ג והו"ה בנידון דידן.
ובשו"ת מהר"ם ח"ז ס' ק"ו כתב דרק בגזל חמור בזה אמרינן הלעיטהו וכ"כ הרדב"ז ח"ד ס' רפ"ז במי שגירש אשה ע"מ שלא תנשא לשמעון הנטען ועכשיו רוצים ללכת למקום שלא מכירים אותם ולהתחתן בחו"ק אם נבקש מהבעל שיגרש בלי תנאי כדי שלא תחיה באיסור א"א והעלה הלעיטהו לרשע. ובחלקת יואב כתב דוקא בכרם רבעי דאם נעשה הסימן יבוא לגזול ולעשות עוד איסור. אבל באיסור אחד יש למנוע שלא יחטא וכן באופן
דכהן רוצה לשאת גרושה ע"ש ובשו"ת בצל חכמה ח"א ס' כ"ז דן בכהן שנשא גרושה אם למנוע ממנה להכנס למקוה והאריך שם. והביא דברי הש"ך ביו"ד ס' קנ"א ס"ק ו' דדוקא בבא לעשות עבירה בשוגג בזה אנו חייבים להפרישו ולא כשעובר בריש גלי וכ"כ דגול מרבבה שם. וא"כ בנידון דידן אין מקום לחוש לחוטאים ואין מקום לחייב הבנק לוותר על רווחיו הנעשים בהיתר כדי למנוע מכשול מאדם מחלל שבת.
משום ששמו עליו
ומ"מ יש לדון דהרבה דברים שהם מותרים וחכמים אסרו כגון להשכיר מרחץ לעכו"ם בשבת דשמו עליו ואסור דיגידו דישראל מפעיל בית מרחץ בשבת. וברחיים מצאנו מחלוקת בין המחבר לרמ"א וכתב המג"א דאע"ג דאם נותן חטים למטחנה שפועלת בשבת אין איסור דאורייתא מ"מ חכמים החמירו וכתב הגאון ר' שלמה זלמן אורבך זצ"ל הטעם דכל דבר שידוע שפועל בחול כגון מגזן פריז'דר מותר אבל רם קול או מדיח כלים אסור אפי' פועל על ידי שעון שבת וכ"כ המשנה ברורה דכל דבר שמשמע קול ואוושא מילתא ויש זילותא לשבת קודש אסור.
ומ"מ כתבו האחרונים דיש הבדל בין אם המכונה עומדת ברשות הרבים לעומדת ברשות ישראל ששמו עליו ולפ"ז בנקט ששם הבנק מופיע למעלה יש לאסור דזילותא דשבת ולכן אף אם מצד המושך אין לנו למונעו מ"מ כיון דשמו עליו יש לאסור והספק הוא בבנקט שהוא רחוק מהבנק.
וכן יש להסתפק לגבי מקח וממכר דהגאון רע"א הסתפק אם מותר לעשות מקח וממכר שיחול לבשבת. וכן לגבי פדיון הבן ונמצא שהבנק נהנה ומרויח מפעולה הנעשית בשבת וכן הרישום נעשה בשבת וידוע דיום העסקים לא נקבע בשבת אלא אח"כ וכן הבנק יכול להתנות שלא קונה הפעולה ולכן הן אמת מצד הבנק אין איסור בפרט אם רישום הבנקט לא פועל בשבת ונשאר רק לערב שבת מ"מ כיון דדהדבר נעשה בפרהסיא יש לצרף דעת המג"א בס' רמ"ד ס"ק ח' דכל דבר שבפרהסיא שנעשה בשבת ע"י גוי יש בו חילול ד' שהגויים בזים לנו ואומרים שעם הנבחר מחפש היתרים לחלל שבת ומכח זה אסר לבנות ביהכנ"ס ע"י נכרים בשבת.
והיות וישנם הרבה חילולי שבת נעשית ע"י כרטיס מגנטי כתיבה משיכת כספים ואע"ג דאמרנו לעיל דאמרינן הלעיטו מ"מ הבנק הוא שותף פעיל לכל חילולי השבת.
וכן כתב בעל חלקת יעקב (בריש) בס' כ"ד לגבי מזכירה אלקטרונית במקום עבודה למרות שהיא מכוונת מע"ש יש לאסור משום מראית העין וכתב לחלק בין מכשיר אוטומט שיש בו שתיה גם אין שם ישראל עליו. ומונח במקום שיש הרוב נכרים ולא מכוון מלאכתו דמונח מראשית השבוע משא"כ במזכירה אלקטרונית דמכוון אותה בע"ש.
מסקנה
לפ"ז יש לחייב הבנק לסגור הבנקט בערב שבת עם כניסת השבת כדי שלא יבאו לעשות שימוש במכשיר ולחלל שבת מהטעמים שכתבנו ובזכות שבת קודש נזכה להיגאל גאולה שלמה, אמן.