הרב שלמה שלוש

הרב שלמה שלוש

פסח חג האמונה

הסמל של פסח שמשהו חמץ אוסר. קשה, לא מצאנו בשאר האיסורים חומרא כזאת, דאיסורי דאורייתא הם, ביבש חד בתרי בלח בששים, כלאים אחד במאתים – אבל כל שהוא. אלא לימוד מוסר, דאם אדם חסר לו באמונה כל שהוא, הרי הוא חסר.

 

יש שני דרכים להאמין. המבחן של האדם נמדד לא כשאדם לא חסר לו שום דבר, יש לו כל טוב, בריאות, אושר, עושר, הכל דופק. אדם כזה האם אפשר להאמין לו שהוא מאמין, שלמה לא יאמין בבורא עולם. אדם נמדד בשעות הקשות. כפי שאומר המדרש "הים ראה וינס", הים נס מפני הנס. ביוסף נאמר "וינס החוצה", האמונה של יוסף הצדיק, הוא שלם עבור האמונה. אם לא היה מאמין יכול להיות היה טוב לו נרדף בשביל שהאמין בד'. קודם נשלך לבור מלאי נחשים ועקרבים, פחד גדול נפל עליו. אומר המדרש "על מכרם בכסף ואביון בעבור נעלים". יוסף בן שבע עשרה, כוחו במותניו, בחור חסון איך מוכרים אותו בעשרים כסף וכי זה המחיר. אומרים חז"ל, כשהעלוהו מהבור היה שערות לבנות מפחד ולכן נמכר במחיר זול מאוד. כשהגיע לבית פוטיפר, קשי האמונה "ויהי ד' את יוסף", "ויהי איש מצליח" שם שמים בפיו. אשת פוטיפר רודפת אותו הוא באמונה שלו עומד בנסיון השאיר בגדו "וינס החוצה" – ב"ה נגמר הסיפור – על זה שהאמין בד' ולא רצה לטמא עצמו שילם עשר שנים בבית הסוהר. שרי פרעה, המשקים והאופים, פותר להם החלום "כי זכרתי עמך והזכרתי", עוד שנתיים. לאחר החלום, שר המשקים פרעה קצף על עבדיו ויתן אותו במשמר. דהיינו אני חף מפשע אלא בתקופה ההיא פרעה קצף על עבדיו ובעידן ריתחא ויתן אותו במשמר ושם אתנו נער עברי עבד. ויפתור לנו חלומותינו – פרעה שולח להביא את יוסף ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו. האמונה בד' של יוסף "בלעדי אלקים". מבטל עצמו הרי זו ההזדמנות לצאת מבית הסוהר – לא יכפת לי אלקים. ועוד מדגיש ועל השנות החלום פעמים כי ממהר האלקים לעשות אותו. פרעה מכריז אחרי הודיע אלקים – הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו. זוהי האמונה האמיתית אצל יוסף נרדף בשביל האמונה ולא נשבר "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי".

 

במצרים בני ישראל התחזקו באמונה. י' מכות שכל מטרתם להכין את הלבבות. והנה הגיעו לליל שימורים "קומו צאו מתוך עמי, ותחזק מצרים על העם" – כולם יוצאים בלי הכנה, בלי צדה, יוצאים למדבר איזו אמונה היא זו שבשעה שהנביא מוכיח אותם הוא מזכיר להם את המסירות העילאית "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" והנה בני ישראל צועדים במלוא העוז והבטחון בד' – ומיד פרעה לוחץ מאחריהם, הים לפניהם הרי הם משלמים על כך שיצאו ממצרים והאמינו בד'. אם היו נשארים במצרים, המצרים לא היו רודפים אחריהם ועתה בעבור האמונה בד' לצאת למדבר משלמים על כך. יש מקום להרהר מה הולך כאן.

והנה ברגע מסוכן זה קופץ נחשון בן עמינדב עם כל הסכנה שבדבר "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי" – הקב"ה אמר לצאת ממצרים, צריך לקפוץ לים זה המפלט. "הים ראה וינס" מה ראה – ראה מסירות נפש של יוסף עם כל הרדיפות, המצבים הקשים עליהם לשלם עבור האמונה בד' ונשאר מאמין זה ראה הים – וזה רואה עכשו עם הקפיצה של נחשון בן עמינדב – לכן "הים ראה וינס".

זה מצב של עם ישראל. כשהקב"ה הבטיח לאברהם ירושת הארץ "והאמין בד' ויחשבה לו צדקה". הקב"ה זקף את זה למצוה לאברהם אבינו. הרמב"ן תמה וכי למה אברהם אבינו שמסר נפשו באור כשדים ומסר בנו לעקדה למה לא יאמין בדבר שהוא לטובתו.

אלא רש"י הקדוש פי' "והאמין בד'" זה לא אברהם אבינו אלא זה דורו של שמד שבני אברהם עם כל הצרות והעינויים האמינו בד'. בשואה האיומה שהחריבה קהילות שלמות מעם ישראל דקדקו בקיום המצוות ועלו לכבשנים עם ה"אני מאמין באמונה שלמה".

 

זה סמל החג חג האמונה והבטחון בד'. כי שניהם הולכים צמודים אי אפשר למצוא מאמין בלי בטחון – האמונה והבטחון בד'. במצרים זכו בנ"י בצעד הראשון של שחיטת השה אלהי מצרים – "משכו וקחו לכם איש שה". עם ישראל עשו את המצוה הזאת ללא שום הרהור ופחד.

 

והנה יש ג' דרגות בבטחון:

  • א. שהקב"ה ישמור את האדם מנזק. ועל זה אומר דוד המלך ע"ה "בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו" ג' פעמים "בטחו".
  • ב. אשתו של רבי חנינא בן דוסא בע"ש היתה מעשנת הבית נכנסה השכנה לראות כשפתחה הדלת ראתה שעל הכריים שפותים קדרות לכבוד שבת בשר דגים והשכנה התביישה. זה בטחו ותפלטמו.
  • ג. "בך בטחו ולא בושו" בזמן מהר"ם גלנטי זצ"ל היתה עצירת גשמים בימי תמוז הבארות התיבשו והמושל גזר על בנ"י, שבגללם יש עצירת גשמים, התפללו ולא נענו. גזר הרב תענית ג' ימים ביום השלישי, חום שורף שכולם יבואו עם בגדי גשם ומטריות וללכת ולהשתטח על קברו של שמעון הצדיק. כשיצאו שער שכם השומר צחק מהם והלך ואמר למושל. בא המושל וסטר לגאון, איך עושה צחוק מעצמו ומהאנשים אשר עמו. הרב לא ענה לו והמשיך בדרכו לכוון הציון רק התחילו בסליחות השמים התקדרו, עננים וארובות השמים נפתחו. וחזרו רטובים עד לשד עצמות והיתה ישועה גדולה. בא המושל וקורע ומשתחווה ומתחנן ומבקש סליחה. "בך בטחו ולא בושו" ביום קיץ בטחון שירד גשם.

 

כששאלו את הגאון מה מידת הבטחון ענה להם "אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי". תינוק יונק משדי אמו לא חושש ולא דואג שמא בעוד שעתים לא יהיה חלב כך אני בוטח בד' עלי נפשי איני דואג על יום מחר.

 

אמונה יהודי בעל משרד בבורסת יהלומים ברוסי' אחרי מלחמת העולם הראשונה היהודים התעשרו. החליטו הבולשביקים להתנפל ולשדוד את היהודים בעלי הבורסה. בשעה שמונה הבורסה נפתחת. יהודי הולך לבורסה כהרגלו בשעה שבע וחצי פתאום שומע עשירי. נכנס לביהכנ"ס, חשב קדיש אחרון רואה שיש ארבעה איש. פונה לצאת מתי יתחילו המנין, ניגש אליו האדם שמחפש מנין – ואו"ל, יהודי יש לי יארצייט, יום הזכרון של אבא, עלי לומר קדיש, אבא היה אדם גדול וצדיק. האדם נבהל. בינתיים התאספו בשעה שמונה מנין והתחיל להתפלל מהקרבנות רגוע. תפילה מילה במילה זה יושב על קוצים מתי יגמרו, שעת המסחר היא בשעה שמונה וחצי. אבל לא יכול להעיז לצאת הוא עשירי. לאחר שגמר התפילה עוד פרק משניות, עוד קצת לחיים. בשעה תשע וחצי גמר.

הוא בדרך לבורסה והנה אדם רץ לעברו ומנופף ביד 'רוץ הביתה, הבולשביקים פלשו לבורסה, שדדו ורצחו כל מי שנקלע לפניהם, הם מחפשים אותך' מיד רצתי עם המזוודת היהלומים ובכך הצלתי את עצמי בזכות הקדיש, בזכות התפילה, בזכות האמונה.

 

בחג הפסח בו אנו חייבים להראות כאילו יצאנו ממצרים, חייבים לבדוק את עצמנו באמונה ב' בקל אחד.

 

עוד מאמרים

ערבי פסחים

  ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך. והאי סמוך למנחה פ' רש"י קודם למנחה מעט. ורשב"ם פירש חצי שעה

דילוג לתוכן